מה היא ברכה


"ברכות לבביות" או רגע של קסם – 

כוחה של ברכה


"שיהיה לך יום נעים"

"ליום ההולדת שלך אני מאחלת לך שיהיו לך הרבה חברים"

"נסיעה טובה"


היום שלנו מלא בברכות ואיחולים שאנחנו מקבלות ומקבלים, מאחלות ומאחלים, לפעמים כמעט בהסח הדעת. כמו כרטיס ברכה שכתוב עליו "ברכות לבביות"- הם באים והולכים ולא יוצרים שינוי של ממש.


אבל יש גם רגעים ומצבים שבהם לברכה יש כח מיוחד, יש קסם. רגעים שבהם לא מדובר בסתם מילות נימוס או מילים של הרגל, אלא ברגע שיש בו קדושה, שיש בו עוצמה.

לפעמים "מילים הן רק מילים", באות והולכות, פורחות באויר, אבל לפעמים המילים הן הרבה יותר מזה.


מה הופך מילים, מילים מסורתיות או מילים אישיות, לטעונות כוח, לבעלות משמעות?


יש שיגידו שזה תלוי במי שמברך – שלאנשים מסויימים יש כוחות, כמו כוחות קסם או כישוף, שלברכה שלהם יש כוח.

יש שיגידו שזה תלוי בברכה – שלמילים ולצירופי מילים מסויימים יש כוח ועוצמה שיכולה לברוא מציאות.

יש שיגידו שזה תלוי במקבל הברכה – שבמצבים מסוימים בחיים שלנו אנחנו פתוחים לברכה, חשופים להשפעה שלה.


ואני חושבת שזה שילוב של דברים... של קשר בין מי שמברכ/ת למי שמתברכ/ת, של זמנים מיוחדים בהם הנפש פתוחה לקבל ברכה, של מילים מקודשות או חגיגיות שנכנסות אל הלב – יצירת רגע של קסם.


אני חושבת על הברכה שמצליחה להפוך לרגע של קסם, מה יש בה?


הברכה היא ביטוי של אהבה – אנשים מברכים אנשים יקרים להם.

הברכה היא איחול – מבטאת משהו טוב שאנחנו מקווים שיקרה, מספרת למי שברכנו שאנחנו מאחלים לה/לו טוב.

הברכה היא הזמנה לטוב – כמו תפילה או בקשה -  מאלוהים, מכוחות הטוב, מהשפע של העולם.

הברכה מזכירה לנו לשים לב לרגע מיוחד – רגע מיוחד בשבוע, בשנה או במעגל החיים הפרטי שלנו.


בעצם הברכה בעלת העוצמה היא נסיון של קשר

קשר בין אנשים

קשר לשכינה, לברכה של העולם

קשר למסורת, לשרשרת עתיקה של ברכות, של מברכים ומברכות

קשר לעצמנו, למה שאנחנו מאחלים ומייחלים.

ואם הברכה היא ניסיון לקשר, אז הברכה שיש בה קסם היא רגע שבו נוצר קשר בכמה שיותר מימדים – שבו היינו קשובים לרחשי הלב שלנו, שבו תשומת לבנו היתה נתונה לבן אדם אחר שהרגיש שאכפת לנו ממנו, שבו התחברנו למסורת משפחתית או דתית ושאבנו ממנה, יצרנו קשר עם דורות קודמים של מברכים, רגע שבו הרגשנו את הטוב שיש בעולם, רגע שבו הרגשנו את כוחה וברכתה של השכינה ואל ברכה זו פנינו.

|

אני מברכת את בתי בערב שבת,

מניחה את ידי על ראשה ואומרת משפט קבוע.

מנסה לומר את המילים במלא הכוונה.

דרך האמירה אני רוצה להזכיר לעצמי מה חשוב, אני רוצה שהיא תרגיש אהובה, מיוחדת, טובה כפי שהיא.

באמצעות הברכה אני רוצה לשאוב אליה ברכה מהיקום, כוחות של ברכה, של הגנה, של שמירה – להביא אנרגיה של ברכה על ראשה.



כל אחת ואחד יכולים לברך, בודאי שכל אחת ואחד ראויים לברכה ויכולים לקבל ברכה.

איך עושים את זה?

כמובן שיש יותר מדרך אחת, אבל הנה ההמלצה שלי:


קודם כל להחליט את מי אני רוצה לברך, לכבוד מה, ובמה...

ואז

לבחור זמן בעל משמעות – זמן מיוחד בשנה, או זמן מיוחד בחיים של מקבל/ת הברכה (למשל ערב שבת, יום הולדת, ראש השנה...).

לחשוב על מילים מתאימות – ברכה קיימת במסורת, או מילים שלי שמבטאות את הברכה שברצוני לברך. אם בחרתי לברך במילים משלי לחשוב על מילים שיכולות הכי טוב לבטא את הרגשתי, מילים שהן קצת מעל המילים של היוםיום, שיכולות לתת תחושה חגיגית ומיוחדת.

להתרכז – אם בחרתי מילים של ברכה מסורתית להתרכז ולהרגיש איך הן מתאימות למטרתן, להרגיש איך העובדה שהן "ישנות" ו"משומשות" מוסיפה להן ערך וכוח, להרגיש איך אמרו אותן כל כך הרבה פעמים לפני, איך למילים יש הסטוריה ועוצמה. אם בחרתי במילים משלי – להתרכז בהן, להרגיש איך המילים הללו הן כלי של רגשות ושל תקוות.

ליצור מגע עם מי שאני מברכ/ת –  להניח יד על ראשם, או על הכתף, להחזיק יד או פשוט ליצור קשר עין.

לומר את הברכה עם כל הכוונה שניתן להכניס במילים.


וגם לקבל ברכה אפשר בכל מיני דרכים –

אפשר לעצום עיניים או להביט בעיניים של מי שמברך, כדאי לנשום עמוק, להרחיב את הלב ולעשות לברכה מקום להכנס ולחלחל, להרגיש את האהבה של מי שמברך אותנו, להרגיש שהמילים של הברכה הן בעלות כח, שהן נותנות לנו כח.




אפשר לנסות את זה בבית.

היו ברוכים


המאמר נכתב עבור כתב העת "עיניים" ופורסם בגיליון 110, אוקטובר 2009